ד. רוח חדשה בחקירת הרוח

פסיכואנליזה מיסטית 86 תפיסת האלוהות החב״דית נותרה, לעומת זאת, במישור האפיסטמולוגי, אשר קיבל ממד חדש בחסידות . את מקום הדיכוטומיה בתפיסת מעמדה האונטולוגי של האלוהות תפשה מחשבת אחדות ההפכים החב״דית, אשר מתנה את תפיסת האלוהות בדרך התבוננותו של האדם . לשון אחר, מעמדה של האלוהות הוא בעת ובעונה אחת מעמד של ״יש״ – דהיינו פנטזיה, פרי הדמיון, השלכה לא-מודעת או אשליית שווא, הנתפשת ב״עיני הבשר״ כחלק מן העולם הגשמי, וכן מעמד של ״אַין״ – כלומר אמת רוחנית בלתי ניתנת לערעור, הנתפשת ב״עיני השכל״ כנוכחות מיסטית אחדותית 47 ובוראת-כל באמצעות כלים תודעתיים שהם ״למעלה מטעם ודעת״ . ראייה ״דו-עינית״ זו של האלוהות ושל המציאות, בהשאלה ממושג ששימש את 48 לא רק שאיננה מגונה בעיני רש״ז, אלא היא מהווה תנאי הכרחי לתנועת ה״רצוא ביון, נותנת כלים לאיזון נפשי״ אך איננה מעצבת את הנפש ואיננה עוסקת במהות נפשו של המטופל, במגמותיו הרוחניות או במשמעות חייו ; רוזנצוויג והריס, נפשי בשאלתי, עמ׳ 54 הע׳ 11 . ראו בהקשר זה ביקורתו של רוטנברג על הפסיכואנליזה, להלן, סע׳ ו . 47 למושג החב״די ״למעלה מטעם ודעת״ לא היה מקום בפסיכואנליזה המ...  To the book