71 ראשית שיקומו של הרובע היהודי כמרחב בפני עצמו 20 עד לסוף ינואר ,1969 הוועדות ( כספים, אכלוס, פינוי וכדומה ) בשגרה ( דפים למורי דרך, 1971 ) . היה תמיר אחראי על התכנון, הבנייה והאכלוס של כל מזרח ירושלים — החדשה והעתיקה . עתה, כאשר השלים את תכניות הבנייה של 7,000 דירות חדשות במזרח ירושלים, התפטר 21 מתפקידו כמנכ״ל היחידה לאכלוס מזרח ירושלים ומונה ליושב ראש הנהלת “החברה״ . מטרותיה העיקריות של “החברה״ נמנו בתקנון : שיקום הרובע היהודי ופיתוחו [ . . . ] כדי להפוך את הרובע למרכז לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי, לאתר תיירות ומקום מגורים [ . . . ] לספק שירותי ציבור ושירותי אחזקה הדרושים [ . . . ] תוך כדי שמירת הצביון המיוחד של המקום . ״החברה״ תמשיך לסייע ביזום, בתכנון ובמימון מוסדות לאומיים שונים ברובע [ . . . ] בשלב הראשון, תעסוק ״החברה״ בפיתוח ציר תנועה להולכי רגל דרך הרובע היהודי לכותל המערבי, תשתיות תת- קרקעיות לשימור האופי הארכיטקטוני המיוחד, ובפינוי ופיצוי תושבים . 22 בהצעת ההחלטה נאמר כי “מתכננים לשקם ולשחזר את העיר העתיקה בכללה, כאשר הרובע היהודי הנו האתר הראשון לשיקום״ . המגמה הייתה לשקם ו...
To the book