קביעת שטחו של הרובע היהודי, הפקעתו וראשית תכנונו

66 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים תכנית זו הביאה בחשבון את פינוי התושבים הנוכחיים ואכלוס בתושבים חדשים . האכלוס אמור היה להתחיל מיד אחרי השלב הראשון של הנחת תשתיות, אך בדיור ארעי בלבד עד לסיום הנחת התשתיות . על אף הרצון להחזיר יישוב יהודי לרובע היהודי במהירות, היה ברור שהדבר לא יקרה עד שיפונו התושבים הנוכחיים וכן ההריסות ועד שייקבעו תכניות ותשתיות 4 לרובע המשוקם . עוד לפני הגשת תכנית בתי מחסה, ביולי ,1967 הוטל על צוות התכנון של אהוד מנצ׳ל להכין סקר פיזי של מצב המבנים ברובע היהודי, כדי להתחיל מיד בשלב הראשון של השיקום והאכלוס . לצורך ביצוע המדידה, המיפוי, חקר הבעלות ותכנון השיקום, תפס שר האוצר חזקה על כל קרקעות הרובע היהודי למשך שנה אחת, החל מאב תשכ״ז ( ספטמבר 5 כבר ביוני 1967 הוחל ברישום בעלויות במזרח ירושלים . בנובמבר 1967 הושלם 1967 ) . 6 הרישום . קביעת גבולות הרובע היהודי לא הייתה פשוטה . בשיא אכלוסו גרו בו, כפי שציינו לעיל, עד 20,000 תושבים, והוא השתרע עד האזור המכונה “רחוב חברון״, מצפון לרחוב השלשלת — שטח של יותר מ- 150 דונם ( ראו "מפת צה"ל" — העיר העתיקה, 1...  To the book