ג. קבלת המוות

346 | מוות דיאלוגי בשער הבא . אבינועם רוזנק באחד ממאמריו ( שיצוטט להלן ) מצביע כמתבקש על הזיהוי שעורך כאן רוזנצווייג בין התמודדותה של הפילוסופיה עם המוות לבין ״ניסיון לברוח אל מחוזות הרוח״ . במונחי הפרק הנוכחי, הפילוסופיה, שכנגדה רוזנצווייג יוצא, משתבצת כנציגתה המובהקת של גישת ההתגברות על המוות . את מילותיו של רוזנצווייג מגייס רוזנק כנקודת מוצא לתיאור השינוי שעובר הרב סולובייצ׳יק בגישתו אל המוות . תחילה מתאר רוזנק את הניצחון וההתגברות על המוות דרך דמותו של ״איש ההלכה״, ככותרת אחד מספריו של הרב סולובייצ׳יק המציג תמונה מקיפה של תפיסתו הדתית . בתארו את ניצחונו על המוות של איש ההלכה, שהפך לאחד מתווי ההיכר של תורת הרב סולובייצ׳יק, מזהה רוזנק בין הפילוסופיה לבין מקבילתה הדתית ( במובן הנידון כאן ) – ההלכה : ״ניתן אפוא לנצח את המוות . כוחו של השכל המנצח ומשעבד את המציאות לקטגוריות הלכתיות מופשטות יכול למגר את אימת המוות . 8 אפשר לראות בעולם התאורטי, המוות הופך למושא מחשבה שבשליטתו של האדם״ . בדברים אלו תמצות וסיכום של עמדת ההתגברות על המוות, שבה דנתי בסעיף הקודם, החל בתיאור היחס ההלכתי אל המוו...  To the book