ב. התגברות על המוות

328 | מוות דיאלוגי ההתגברות אצל הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה קשורה בטבורה ל״רצון לעוצמה״ ולשאיפת האדם, וליתר דיוק : העל-אדם, להפוך כל יש לניתן-לחשיבה . בהקשר הנוכחי, ההתגברות הזאת, בנסותה לתאר את המתגבר כאותו נוטה למות המנסה להפוך את היש שלמולו הוא ניצב – המוות – למושא שהינו ״ניתן-לחשיבה״, היא דרך אחת לתאר את עמדת ההתגברות על המוות ואת מרכיב ההכחשה שאני מוצא בה . אם מקבלים את תפיסת המוות כמסתורין, שהיא מעין הנחת מוצא סמויה לפרק הזה ושתידון בגלוי לקראת סופו במסגרת הדיון בקבלת המוות, אזי הפיכת המוות המסתורי לניתן-לחשיבה, קל וחומר לידוע-מראש, היא בבחינת הכחשת טבעו של המוות . ניסיונו של הנוטה למות לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה ולשלוט ( תחילה ברוחו ובהמשך לכך ככל יכולתו גם בסביבתו ) בבלתי ניתן לשליטה הוא בדיוק מצבו של המתגבר על המוות 0 ניסיון זה, אף שהוא נועד לכישלון, עשוי ודווקא בכך בא לידי ביטוי אלמנט ההכחשה . להיות בעל ערך רב מבחינת הנוטה למות בהתמודדותו עם מותו, שכן ככל שמצליח הנוטה למות בהתגברותו על המוות הוא משתחרר מפחדיו ומחולשותיו ונפתח אל אופק האפשרויות שמעמידה לפניו אישיותו . מכיו...  To the book