מבצע 'מוראל' הורים וילדים: הפרידה

בכל בוקר קרני האור שהפציעו באופק חידשו את מחויבותי, את השבועה שבתי נשאה בחובה . יום אחד, בתחילת חודש פברואר, אמר לי בעלי : "מציעים לי לנסוע למרוקו לסייע בעלייתם החשאית של ילדים יהודים לישראל . יתכן שמבצע זה כרוך בסיכונים . אבל כעקרון הכול יתנהל למישרין" . הייתה זו הפעם הראשונה ששמעתי על יהודי מרוקו . ישראל ? מעולם לא בקרתי שם . בעלי הציג בפני את תמונת המצב, ובמהלך שיחתנו הבנתי שלא עלה בדעתו כי ייסע בלעדי . ידעתי, העידוד ושיתוף הפעולה שלי יהוו גורמים מכריעים במתן ההסכמה הסופית . התחושה בלתי ברורה שהייתה לי בדבר מחויבותי הקשורה למצבי המועדף, עיכבו אותי להניאו מלצאת למשימה זו . עם זאת, העובדה שהייתי בעצמי פליטה, ויהודייה שנשללה ממנה אזרחותה המצרית, הפכה אותי מודעת היטב לסיכונים שבחזרתי למדינה ערבית כדי לסייע לעליה חשאית לישראל . קיבלתי אזרחות אנגלית בעקבות נישואיי, ולא הייתה בליבי כול אשליה באשר לנכונותה של ממשלת הוד מלכותה לחלץ אותי מצרה . עם זאת, ידעתי כבר מה תהיה החלטתי, היא התגבשה בלא ידיעתי, באורו של הבוקר שעורר אותי והכין אותי, האם הצעירה המאושרת שמשאלותיה התמלאו, להסכים לסיכון של ה...  To the book