אהבה שלא ניתן לספקה

המלחין כמשורר 168 אתה יכול להתנשק לנצח, ולעולם לא תמצא סיפוק לאהבה . האהבה, לאהבה בכל שעה יש תשוקות חדשות ומוזרות ; אנו נושכים את שפתינו הפצועות, כאשר אנו מתנשקים היום . הנערה נותרת דוממת ורגועה, כמו טלה צעיר העומד לשחיטה ; עיניה מתחננות : תמשיך, כמה שיותר כואב, טוב יותר ! כזו היא האהבה, ותמיד הייתה, מאז שקיימת אהבה, ואפילו שלמה המלך עצמו, בכל חוכמתו, לא אהב בדרך אחרת . Und küßest ewig, ewig gar, Du tust ihr nie zu Willen . Die Lieb, die Lieb hat alle Stund Neu wunderlich Gelüsten ; Wir bißen uns die Lippen wund, Da wir uns heute küßten . Das Mädchen hielt in guter Ruh, Wie’s Lämmlein unter’m Messer ; Ihr Auge bat : nur immer zu, Je weher, desto beßer ! So ist die Lieb, und war auch so, Wie lang es Liebe giebt, Und anders war Herr Salomo, Der Weise, nicht verliebt . בשיר זה שלושה בתים, שניים ארוכים בני שבע שורות כל אחד והבית השלישי בן 25 הטקסט נשמע מפי מסַפר הצופה מהצַד ואינו מעורב רגשית, הוא ארבע שורות . לא מעריך מהי אהבה, מזלזל בה ומתאר אותה בביקורתיות . נשיקות אינן מרגיעות או מספקות...  To the book