פרש האש

המלחין כמשורר 154 הוא אשר מריח את האש הקרובה לפרוץ ממרחק של מיילים, עם קרן הצלב הקדוש מחלל את האש אוי ! ממסגרת הגג מחייך השטן בלהט אדום של הגהינום . אלוהים רחם על נשמתך ! מעֵבר לגבעה, מעֵבר לגבעה, הוא זועם בטחנה ! פחות משעה אחת, קרסה הטחנה באש ההריסות ; אך הפרש הנמהר לא נראה עוד . אנשים ומרכבות חוזרים בהמוניהם לבתיהם רחוק מהזוועה ; אף צלצול הפעמון נָדַם : מעֵבר לגבעה, מעֵבר לגבעה, שריפה ! – לא זמן רב לאחר מכן מצא טוחן שלד חבוש בכובע רכוב על עצמות הסוס ( ניצב ) על קיר המרתף : פרש אש, באיזה רוגע אתה רוכב בקבר ! הס ! הוא מתפורר לאפר . נוח נא, נוח נא בטחנה למטה ! Der so oft den roten Hahn Meilenweit von fern gerochen, Mit des heilgen Kreuzes Span Freventlich die Glut besprochen – Weh ! dir grinst vom Dachgestühle Dort der Feind im Höllenschein . Gnade Gott der Seele dein ! Hinterm Berg, Hinterm Berg, Rast er in der Mühle ! Keine Stunde hielt es an, Bis die Mühle borst in Trümmer ; Doch den kecken Reitersmann Sah man von der Stunde nimmer . Volk und Wagen im Gewühle Kehren heim von all dem ...  To the book