|
|
המלחין כמשורר 140 ג האח למוֶת כי טוב חֻקיךָ לאיש אונים וחסר עצמה, ד איש כושֵל ינָקש בכל, סָרָב ואובֵד תקוָה . [ האח למוֶת, כי טוב חֻקיךָ . ] O Tod, wie wohl tust du dem Dürftigen, der da schwach und alt ist, der in allen Sorgen steckt, und nichts Bessers zu hoffen Noch zu erwarten hat . O Tod, wie wohl tust du . הטקסט מתאר עד כמה המוות הוא מר לאדם בריא ומצליח, שהוא עדיין מלא כוח להתענג על החיים, ועד כמה טוב המוות לאדם רפה ואומלל . השיר בהלחנתו של ברהמס משקף את סגנון ההלחנה המאוחר של המלחין . למרות הנימה האישית ( זהו השיר היחיד שבו הקול נכנס לפני הפסנתר ) , מתאר הבית הראשון אדם שאין לו צרות ונהנה מחייו, ולכן המוות מצטייר כטראגי במי מינור במשקל 2 / 3 . הליד מתחלק לשתי חטיבות : חטיבה I ( ת׳ 1 – 17 ) מוקדשת לשני הפסוקים הראשונים ( ״חיים למָוֶת, מה מַר זכרך״ ) , ומולחנת במי מינור, כתובה במשקל 2 / ,3 המרקם המוסיקלי קורדאלי - הומוגני, ואופייה פנפארי ואף טראגי ( הוראת ביצוע “Grave” ) . בה בעת שירת הזמר מרובה בשמיניות ומעטה בלגאטו . לעומתה, החטיבה II-ה ( ת׳ 18 – 40 ) מוקדשת לפסוקים ג׳ – ד׳ ( ״ה...
To the book |
|
|