נגן תיבת הנגינה

75 פרק ג : שירי פרנץ שוברט ( 1797 - 1828 ) איש אינו שומע אותו או מסתכל עליו, הכלבים נוהמים מסביב על האיש הסב . הוא נותן לכול ללכת לפי רצונו, וכלי הנגינה שלו אינו מפסיק מסיבובו . הו, זקן מוזר, שאבוא איתך ? האם תלווה את שירתי בקול נגינתך ? Keiner mag ihn hören, keiner sieht ihn an, Und die Hunde knurren um den alten Mann . Und er läßt es gehen alles wie es will, Dreht, und seine Leier steht ihm nimmer still . Wunderlicher Alter ! soll ich mit dir geh’n ? Willst zu meinen Liedern deine Leier dreh’n ? השיר האחרון המסיים את ״מסע החורף״ מתאר מצב קיומי של כיליון : ההלך פוגש נגן תיבת נגינה הניצב יחף על הקרח, אצבעותיו קפואות, כלבים נוהמים סביבו, הוא מסובב 43 בסוף המסע המשתק את ידית תיבת הנגינה ומבקש נדבות, אך צלחתו נותרת ריקה . הזה פוגש הגיבור שלנו באיש אילם המנגן מנגינה מונוטונית ולא יכולה להיווצר עימו שום תקשורת . הוא חוזר על צליליו ואינו מדבר . המסע נחתם כאשר הנודד המאוכזב והיָגֵע פונה אל נגן תיבת הנגינה ( המוות ? ) ושואל : ״שאבוא איתך ? האם תלווה את שירתי בקול נגינתך ? ״ . הדובר מחפש מישהו ...  To the book