התמרור

המלחין כמשורר 72 הן אל הערים יצביע, על כל דרך יש תמרור . ואני בלי סוף פוסע ללא מנוחה ואחפש מרגוע . רק תמרור אחד אראה לי לעיניי ניצב דומם ; זו הדרך שנועדה לי, איש עוד לא חזר משם . Weiser stehen auf den Straßen, Weisen auf die Städte zu . Und ich wandre sonder Maßen Ohne Ruh’ und suche Ruh’ . Einen Weiser seh’ ich stehen Unverrückt vor meinem Blick ; Eine Straße muß ich gehen, Die noch keiner ging zurück . הטקסט בן ארבעת הבתים בשיר ״התמרור״ ( מתוך מחזור השירים ״מסע החורף״ ) מתאר נודד המחפש לו שלווה ומנוחה ומהַלֵך בדרכים נידחות . תמרור-דרכים אחד ניצב לפניו, אך הוא מצביע על דרך משם איש עוד לא חזר . בפעם הראשונה, הנודד שואל את עצמו מדוע המסע שלו כה שונה משל האחרים, מה כופה עליו להמשיך בדרך כזו, ומדוע הוא בוחר להיות כה מבודד . זה אינו מקרי שהוא בוחר דרכים סמויות עקלקלות . קשה להתעלם מן ההגייה החותכת של ריבוי המילים עם עיצורים כמו t st . Versteckte stege / – ׳שבילים נסתרים׳, ? Treibt… . Wüstenei’n – ׳מגלה אותי למדבר ? ׳, Straßen – ׳ערים׳, Städte – ׳דרך׳, ועוד . שלטים מראים את הדרך לעיר, אך אי...  To the book