בדידות

המלחין כמשורר 70 יצורים חיים אלא בטבע שאינו אנושי . הוא כמו ענן מפחיד ובודד ( בדומה לשירו של וורדסוורת׳ ) , בקושי מזיז את עצמו בין צמרות העצים . הדובר שלנו חש קטן אל מול 40 הפואמה בת שלושה בתים,כוחות הטבע הממשיך בשגרה שלו ואין לו אנרגיות . ארבע שורות בכל בית . לעומת הקטנות של שמות עצם במחזור ״הטוחנת היפה״, ( כוכב קטן, נחל קטן ) Bachlein, Sternlein, blum’lein שהם חבריו של הצעיר, כאן במסע החורפי הזה, כל אלו נדירים . הדובר חש מצומק ומלאנכולי, לא כמו האנשים האחרים בעולם המואר . במרכז השיר עומד הניגוד בין חושך ואור : הענן השחור לעומת החיים השמחים מלאי האור . הנודד אינו מדבר על ״אנשים״, אלא על ״חיים״ ובכך בעצם מגיע לתובנה ולהכרה שהקיום שלו מנוכר והוא לא באמת חי . הוא כל כך רחוק ונפרד מאחרים עד שהם אפילו אינם שמים לב לנוכחותו והוא אינו נראה . בשיר ״לילה טוב״ ( הפותח את המחזור ) הוא חושש מהעוינות של האחרים, אך כאן יש הקצנה . איש אינו מגיב אליו . כאן מצהיר הדובר שהוא מעדיף את סערות החורף על פני שמש ורוחות שלוות, שלא כמו זיכרונותיו הקודמים באביב . הוא חש נוח יותר ופחות אומלל במחיצת העוין והאפל, ...  To the book