גרטכן ליד הכישור

35 פרק ג : שירי פרנץ שוברט ( 1797 - 1828 ) מוחי האומלל, כבית משוגעים, דעתי האומללה גזורה לקרעים . Mein armer Kopf Ist mir verrückt, Mein aremer Sinn Ist mir zerstückt . רק אחריו, מהחלון אחזה, רק עבורו מהבית אצא . Nach ihm nur schau ich, Zum Fenster hinaus, Nach ihm nur geh ich Aus dem Haus . רק אחריו, מהחלון אחזה, רק עבורו מהבית אצא . גאות צעדיו, ועדן הליכותיו, החיוך שבפיו הזיק בעיניו . Nach ihm nur schau ich, Zum Fenster hinaus, Nach ihm nur geh ich Aus dem Haus . Sein hoher Gang, Sein’ edle Gestalt, Seines Mundes Lächeln Seiner Augen Gewalt . דיבורו הקסום נהר של זיו, נועם מגעו ואך, נשיקת פיו ! חזי כמהָ אחריו בעוז . הלוואי ויכולתי בו לאחוז, ולנשקו, כה הייתי רוצה בנשיקותיו למות ! Und seiner Rede Zauberfluss, Sein Händedruck Und ach, sein Kuss ! Mein Busen drängt Sich nach ihm hin . Auch dürf ich fassen Und halten ihn, Und küssen ihn, wollt ich wie So An seinen Küssen Vergehen solt ! המלחין כמשורר 36 הדוברת כאן היא נערה שנזנחה על ידי אהובה, וחייה שוב אינם חיים . אף על פי ששוברט הלחין לִ...  To the book