בריאה באמצעות היו״ד

דיבור לאינסוף 144 אבל המגיד מציין שהתיאור הקבלי של הבריאה דרך היו״ד מתנגש עם מדרש מפורסם . מסורת המובאת בתלמוד טוענת שהאל ברא את העולם הזה באמצעות האות 106 המגיד מתרץ סתירה זו כדלהלן : ה״א, ואת העולם הבא באמצעות האות יו״ד . יש לדקדק, הלא נאמר ״כולם בחכמה עשית״ ( תהלים קד, כד ) , ואמרו בזהר, 107 שהוא אות יו״ד, הנקרא חכמה ומחשבה, אם כן, ״כולם במחשבה אתברירו״ . 108 בהכרח שגם בריאת עולם הזה הוא באות יו״ד . המגיד מאשר שהאל ברא את העולם הארצי באמצעות האות יו״ד, המרמזת לעשרת מאמרות הבריאה כמו גם ל״חכמה״ ול״מחשבה״ . עם זאת, ההתפרצות הראשונה של המחשבה האלוהית הייתה אינטנסיבית ולא מעוצבת . כמו רעיון של אומן, החייב להיות מגולם יום אחד במעשה גשמי, נזקקה מחשבת ה׳ למדיום קונקרטי יותר כדי להגיע להגדרה ולביטוי . לפיכך תורגמה היו״ד לשתי אותיות ה״א . הראשונה מהן מייצגת את ״בינה״, העולם של הכרה מובנית, והשנייה מתכתבת עם ״מלכות״, תחום השפה המדוברת . לתהליך שבו מחשבתו הראשונית של האל מבוטאת דרך השפע הנפרש של הקוסמוס - שלבי מפוטנציאל אינסופי – ישנם כמה ממדים לשוניים . אכן, הבריאה מייצגת מעבר רב אבל דומם – א...  To the book