314 | לדובב שפתי שותקות אחידה . היו כותבות שאימצו את הדגם הגברי של העברי החדש כפשוטו, היינו הדגישו את היותן דומות לגברים בקיבוץ ואת שאיפתן לעבוד כמוהם, וכמוהם להגן על היישובים בשעת סכנה . הן ניהלו את חייהן תוך דיאלוג בין שאיפותיהן לבין היכולת לממשן בפועל וניכר שכתיבתן בשבח ערכים אלה נועדה לפאר את מעשיהן ולחנך את דור ההמשך לאורם . הן הושפעו מערכי החברה הגברית, מהאידיאולוגיה המהפכנית הרוסית וגם ממהפכניות יהודיות ורוסיות שהקריבו את חייהן למען המטרות שהציבו לעצמן . אך בשונה מהן מרבית המשתתפות בספר לא ביקשו לחולל שינוי כה דרמטי בדמותן עד כדי אימוץ דפוסי חיים גבריים . חל שינוי ברעיון השוויון המכני, שהתגבש לפני העלייה ארצה או בשנים הראשונות בארץ, והיה במידת מה ערטילאי . חברות אלה כבר לא ראו באימוץ הדמות הגברית משאת נפש, אלא הכירו בייחודן של התכונות הנשיות . המחיר שנתבע מהן כדי להגשים את חלומן זה היה כבד מדי . הקושי הפיסי, הנפשי והחברתי, בעיקר לאחר שהיו לאימהות, מיתן את השאיפה וגם את הרצון להגשימו הלכה למעשה . הן הדגישו את היותן שונות והבדילו עצמן מהגברים . באמצעות יצירת ענפי תעסוקה חלופיים ופ...
To the book