לכל יש טעם ותכלית

238 | לדובב שפתי שותקות תהליך העלייה ארצה שהחל עוד בגולה מתואר כחוויה מכוננת וכבחירה מודעת ליצור סדר חדש בחייהן . חרף הבדלים קלים בין הסיפורים של כל עלייה, בולט בהם מוטיב הבחירה והשליטה של המספרת על חייה . ניכרת בהם הכוונה לתאר את שינוי הזהות הנשית בעקבות ההצטרפות לתנועה הציונית-סוציאליסטית ועזיבת הגולה ובעיקר עקב אימוצם של הערכים ושל נורמות החיים הקיבוציים . בסיפורים הללו יש שינוי חד בעלילה ולעיתים אף שינויים אחדים . עטרה שטורמן ושרה בלומנקרנץ מתחילות את סיפורן בנקודת המפנה כאשר הן החלו לקחת אחריות על חייהן . לשנים בגולה טרם החל תהליך השינוי בחייהן כמעט שלא ייחדו מקום בסיפוריהן . אצל עטרה השינוי החל במהפכת 1905 והפוגרומים אשר בעטיים החליטה לעזוב את רוסיה, כשהיא בת חמש עשרה בלבד, ולעלות ארצה . כך היא מתחילה את סיפורה . גם שרה לא מרבה לתאר את חייה עד לבחירה בתנועה הציונית וההחלטה להצטרף להכשרה . היא מרחיבה על חייה בהכשרה והבשלת ההחלטה לעלות, תוך שהיא מפרטת את כל המכשולים שעמדו בדרכה . חשוב לה להוכיח שהבחירות שלה היו נכונות ושהיא הייתה נחושה לממשן . גם ההכנות לעלייה ארצה וגם העלייה עצמה ...  To the book