|
|
מכל אלה, ועוד, בא לידי ביטוי אצל העבאסים ביחסם לאתר זה - הוא עניינו של הפרק הנוכחי . מקובל במחקר שמקור השם הערבי הוא ḥīrtā שפרושו בדיאלקט הארמי של סוריה ( Syriac ) "מחנה" . שרידיה של חירה משתרעים כיום דרומית-מזרחית לעיר נג'ף וכעשרה ק"מ מערבית לכופה, שתיהן בדרום עיראק, בקרבת נהר הפרת, באזור מישורי מוקף באדמות פוריות . עשרות מחקרים נכתבו על חירה למן המאה 2 ככל הנראה, ראשיתו הצנועה של היישוב במאות השנייה ה- 19 . או השלישית לספירה . כתובת Paikuli שנמצאה בכָּורדסתאן ותוארכה לימי המלך האירני נַַרֶַש ( 293 ‑ 302 ) מלמדת על שליטה באוכלוסייה ערבית, ובין הכפופים למלך נזכר עמרו ( Amru ) מלך 3 על אף שהשליטים הלַחְ'מים שהקשר שלו לחירה יתברר בהמשך . הלח'מים עצמם לא היו נוצרים עד סמוך לכיבוש המוסלמי, יש עדויות בכתב על קיומה של נצרות במקום דורות לפני כן, ונחשפו שרידי מנזרים . לפי חיבור נוצרי מאוחר מהמאה העשירית או ה- ,11 אך כנראה כזה שמבוסס על מקורות מוקדמים, היו בחירה במחצית הראשונה של המאה החמישית כנסיות ומנזרים וישב שם בישופ . לאחרונה הועלתה סברה שהמנזרים נבנו במאה הראשונה לאסלאם, 4 מה שמעיד על המש...
To the book |
|
|