השאלה שלא נשאלה

בעדי . וזה לא עוזב אותי" . משתתפי הקבוצה שיתפו במצבים דומים שחוו, במיוחד בתקופת הקורונה, עם מטופלים חולים ואף עם קרובי משפחותיהם . אני שתקתי . חשתי מרוחק, אפילו מנותק . "מה קורה לי ? ", שאלתי את עצמי . פתאום כמו הבזק היכה בי, ונזכרתי בנדב . טיפלתי בו לפני שנה, אחרי שפנה אלי בגלל תסמונת של כאבים ודיכאון . הוא היה מעט מבוגר ממני, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד בהייטק . זה שנתיים סבל מכאב גופני כרוני שהוביל גם לדיכאון . רופאי כאב ורופאים אלטרנטיביים התקשו לעזור לו, רשמו לו תרופות משככות כאבים . הוא שיתף אותי בדיכאון ובתסכול שלו . סיפר שהמשיך לעבוד אך החסיר ימי עבודה, שחל ריחוק בינו לבין אשתו מכיוון שלא נותרו בו כוחות לקרבה רגשית . ספורט אתגרי ונסיעות ארוכות על האופנוע בקבוצת חברים היוו מפלט זמני מסבלו . הכרתי גם את אשתו, בשיחות זוגיות שבהן ניסיתי לעזור לשניהם לאחות את הריחוק שנוצר ביניהם . הוא היה מגיע אליי לעיתים קרובות בבקשה לתרופות נוגדות כאב, "רק אתה תעזור לי, הרופאים האחרים כבר לא יודעים מה לעשות", היה אומר . ואני רשמתי לו תרופות נוגדות כאב, שעזרו לו באופן זמני . לעיתים חששתי מרשימת התר...  To the book