דיבר שני: חמלה כלפי עצמנו / להרפות מן הפּרפקציוֹניזם

מושלמים כמו שאנחנו 87 התחלתי לעבוד על הפּרפקציוֹניזם שלי צעד אחר צעד, לצלוח מהמורה אחר מהמורה . כך הבנתי ( בגוף ממש ) את ההבדל בין פּרפקציוֹניזם ובין שאיפה בריאה . התוודעות לפחדים שלנו ושינוי האופן שבו אנחנו מדברים עם עצמנו הם שני צעדים מהותיים בדרך להתגבר על פּרפקציוֹניזם . הנה הדוגמה שלי : כמו רוב הנשים, גם לי לא קל עם סוגיות של דימוי גוף, ביטחון עצמי והיחסים המורכבים תמיד בין מזון לרגש . הנה ההבדל בין דיאטות פּרפקציוֹניסטיות ובין הצבת יעדים בריאים . דיבור פנימי פּרפקציוֹניסטי : "איכס . שום דבר לא עולה עלי . אני שמנה ומכוערת . אני מתביישת במראה שלי . כדי להיות ראויה לאהבה ולשייכות, אני צריכה להיות שונה ממה שאני עכשיו . " דיבור פנימי בריא ומדרבן : "אני רוצה את זה בשביל עצמי . אני רוצה להרגיש יותר טוב ולהיות בריאה יותר . לא המשקל יקבע אם אהיה אהובה ומקובלת . אם אאמין שאני ראויה לאהבה ולכבוד כבר עכשיו, אכניס אל תוך חיי אומץ, חמלה וקשר . אני רוצה לרדת לעומק העניין הזה בשביל עצמי . אני יכולה לעשות את זה . " במקרה שלי ההשלכות של השינוי היו כבירות . הפּרפקציוֹניזם לא הניב תוצאות . רק חמאת ב...  To the book