|
|
אמאאו בל הומת המקינה 55 ורהפטיג קשר עם הקונסול היפני בקובנה, צ'יאונה סוגיהארה, וקיבל ממנו מאות תעודות מעבר ליפן ( שהיתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית ) . ורהפטיג, בוגר ישיבה ובן תורה, רצה להשתמש באשרות האלה כדי להציל כמה שיותר בחורי ישיבה . הוא פנה לכמה ראשי ישיבות, ורובם ליגלגו עליו . ההשמדה ההמונית עוד לא החלה, והאשרות נראו לראשי הישיבות מסוכנות יותר מהמשך החיים בליטא, שאליהם התרגלו במשך דורות רבים . לימים סיפר ורהפטיג בכאב שאחד מראשי הישיבות כינה את אשרות המעבר שהשיג "אשר יוצר פאפיר" ( נייר "אשר יצר" ; ביטוי ביידיש, המתייחס לברכת "אשר יצר", הנאמרת ביציאה מהשירותים . משמעות הביטוי היתה שיש להתייחס לאשרות האלה כאל נייר טואלט ) . רק ראש ישיבת "מיר" הבין את חשיבות האשרות ומיהר לחלץ באמצעותן את תלמידיו . ואכן, תלמידי ורבני ישיבת "מיר", ואיתם גם ורהפטיג עצמו, הגיעו במהלך המלחמה ליפן, וממנה לשנחאי שבסין, וכך ניצלו מהשמדה . לימים עלו לארץ והקימו בה מחדש את ישיבתם . * * * הציונות הדתית השתתפה בתהליך בניית הבית הלאומי הן כתנועה פוליטית והן כקבוצה חברתית ההולכת וצוברת תאוצה ומשקל . מהבחינה המדיני...
To the book |
|
|