מבוא

החוט המשולש 12 והטקסטים התיאולוגיים מכילים כל כך הרבה דברים שונים ומגוונים, ולא פעם גם סותרים . היא בעייתית קודם כול משום שגם אנשים דתיים הם בני אדם ככל בני האדם, וממילא גם אצלם ההוויה — או אם תרצו, הסוציולוגיה — מעצבת את האידיאולוגיה . נכון שבחברה הדתית ניתן משקל רב יותר לטקסטים ולהוראות מנהיגים מאשר בחברה החילונית, אבל עובדה זו עצמה היא חלק מהאופי הסוציולוגי של החברה, לא רק מהאידיאולוגיה שלה . ובכל מקרה, גם בחברה דתית הטקסטים והמנהיגים אינם חזות הכול . לעתים קרובות הם אפילו לא המרכיב העיקרי . בהקשר של הציונות הדתית, אני מבקש אפוא להדגיש כבר בשלב זה שני נתונים סוציולוגיים מרכזיים, שמשפיעים על כל ההיסטוריה שלה : 1 . הנפש הציונית-דתית בנויה על משיכה סימולטנית לשלושה קוטבי זהות, שלכל אחד מהם משיכה רומנטית-אידיאולוגית משלו : הקוטב הדתי, הקוטב הלאומי, וברוב המקרים גם הקוטב האוניברסלי-ליברלי, כפי שכתב גם הרב קוק בטקסט שהבאתי כמוטו לספר . היות שכך, התרכובת הנפשית והאידיאולוגית של הציונות הדתית מורכבת ומסובכת יותר מבכל מגזר אחר, שמספר קוטבי הזהות שלו מצומצם יותר ( אצל החרדים — רק הקוטב הדתי, ...  To the book