|
|
220 פרק אחד-עשר האמפתית נדמית כהכרח בעיסוק במקצועות הטיפול התפקודי, ובוודאי אצל המטפלים העובדים עם אנשים עם לקויות מורכבות ומשפחותיהם . מושג ה"אמפתיה" נוגע להערכה של מחשבות ורגשות שהאחר חווה, וכן להתנהגות המבטאת הבנה רגשית ומנטלית של התחושות והרגשות האלה . היינץ קוהוט, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, הגדיר אמפתיה כ"ניסיונו של המטפל לחוות את חייו הפנימיים של האחר, בשומרו בו 17 וראה באמפתיה של המטפל זמנית על עמדה של צופה אובייקטיבי," כאבן יסוד בתהליך הריפוי של מטופליו . ההדדיות בין יכולותיו האמפתיות של אדם לבין בחירתו בעיסוק טיפולי עם אנשים הנמצאים במצבי סבל מוסברת לא פעם בכך שהיכולות האמפתיות מפותחות יותר אצל אנשי טיפול הבאים במגע רב עם סבל אנושי וכאב . במחקר המאשש את ההנחה הזו, שנערך בקרב צוות רופאים, אחיות ומטפלים המתמודדים עם מצבי סבל של מטופליהם, נמצאו מדדי אמפתיה גבוהים יותר אצל עובדי מקצועות הרפואה מאשר אצל כלל האוכלוסייה . ממצא נוסף שעליו דיווחו החוקרים הוא שאצל מטפלים ואחיות שנמצאו בקשר רציף ומתמשך עם החולים נמצאו מדדי אמפתיה גבוהים יותר מאשר אצל רופאים 18 כמו כן נמצא קשר ישיר בין רמו...
To the book |
|
|