|
|
196 פרק עשירי לטפל . אני מרגישה שמצבי מחלה כאלו מכניסים אותי לתהום הנשייה מבחינה רגשית, אין לי שום כוח לתת למישהו . אין בי ניצוץ של כוח לא עם הילדים ולא עם המשפחות . זה פוגע בחרדות העמוקות ביותר שלי . אני בן אדם עם הרבה חרדות . " שרית סיפרה על תחושה של חוסר אותנטיות שהיא חווה במפגש עם משפחות שחייהן מלווים במצבי סבל שכאלה : אמרתי לעצמי, מה את מבלפת, את לא היית עומדת בזה שנייה . אם היית במקומם, היית קופצת מהגג . מה את מספרת סיפורים, היית מתפרקת . ואני אומרת די, אני לא יכולה לשאת את זה . וזה דורש ממני כל כך הרבה . זה החרדות שלי וזה הפחדים שלי שגורמים לי להיות מעושה וכבר לא אמיתית . אני כבר לא יכולה, זה מציף אותי . לפעמים בא לי להתנתק . אני עושה עם עצמי תהליכים כאלה . היו כמה טיפולים שהפסקתי . מעטים . הפסקתי טיפולים שהיו מאוד קשים לי פיזית, אבל כנראה הם גם היו קשים רגשית . אני לא יכולתי לשאת את זה יותר . הקושי בהתמודדות עם מצבי סבל קיצוניים נובע אצל שרית מהזדהותה עם סבל הילדים, ובעיקר עם בני המשפחות . ההתמודדות שלה כמטפלת, שהיא גם אם לילדים, עם מצבי סבל של הורים וסבל של ילד הקרוב בגילו לגי...
To the book |
|
|