פרק רביעי: למה בכלל מספרים סיפור?

64 עושים סיפור לספר כי אתה חייב העיקרון השישי מתבסס על העובדה שלספר סיפור הוא צורך . ככל שהאדם עובר בחייו יותר חוויות וניסיונות, הרפתקאות ומכשולים, כך סיפורו יהיה מעניין יותר וגם הצורך שלו לספר את סיפורו יגבר . מספר סיפורים אמיתי רוצה לספר, הוא תאב לספר, משתוקק לספר, חייב לספר . איש לא יבקש ממנו לספר, והדבר חייב לנבוע מתוכו . זהו צורך פנימי שחייב לפרוץ, אחרת הלחץ בפנים עלול "להתפוצץ" בתוך נפשו . יתרה מזו, הצורך לספר סיפור נובע מהרצון להראות סימני חיים ( ראו בעניין הכבוי והלא כבוי ) . ככל שאדם מספר יותר, כך הוא חי יותר וחייו הם בעלי משמעות ברורה יותר . סיפור הוא חיים . אדם בעל סיפור הוא אדם חי — אתה לא נשכח כשאתה יודע שהסיפור שלך נמשך . אתה מספר סיפור שממשיך עם האנשים הלאה . אדם לא נולד בלידתו הפיזית מרחם אימו, הוא נולד גם מתוך סיפור רב שנים שהוביל אותו ללידה הפיזית . לידתו היא חלק מסיפור גדול הכולל לא מעט סיפורים בינוניים וקטנים שהוא רק ממשיך אותם — סיפורי משפחתו לדורותיה . כך גם אדם לא מת במוות פיזי אלא הוא ממשיך לחיות באמצעות סיפור או סיפורים שהשאיר אחריו . אדם שלא סיפר סיפור מימיו, ...  To the book