|
|
252 פרק חמישי כזכור, גם הפולנית נוכחת בכתיבתה של הנדל, אם כי על דרך השלילה : בספר ליד כפרים שקטים, שבו הנדל מדווחת בגוף ראשון על חוויותיה מביקורה בפולין, מבלי שהיא מזכירה כי היא עצמה נולדה בפולין וכי נסיעתה זו היא גם חזרה "הביתה", היא חוזרת שוב ושוב על כך ש"אינני יודעת מלה פולנית" . דווקא החזרה העיקשת והאינטנסיבית על כך שאינה יודעת פולנית, מנכיחה את הפולנית המוכחשת בתוך הספר ואינה מסלקת אותה ממנו . ה"מחיקה" הזו של הבית, של הלשונות הזרות, אינה ייחודית להנדל . ייתכן שהספרות העברית היא כמעט באופן בלתי נמנע ספרות של שפות רפאים, ו"מאחורי" העברית מצויות ו"מציצות" כל אותן שפות אחרות, שהודחקו, הוכחשו ונמחקו, עם המעבר לשפה העברית ולמרחב הישראלי . אלא ששפת הרפאים של הנדל מתממשת גם באופנים אחרים . העברית של הנדל אינה כוללת רק את רוחות הרפאים של השפות האחרות — היידיש והפולנית ; השפה שלה נובעת מתוך הבליעה של כל אותן רוחות רפאים של האחרים האהובים שאבדו, הנבלעים בדמויותיה ובכתיבתה וממשיכים להתקיים כנוכחות חיה . העדפת האינקורפורציה על פני האינטרויקציה קשורה היטב לשאלת השפה . כפי שכבר הוזכר בפרק שהוקדש...
To the book |
|
|