הסיפורים המוקדמים ו"שם המחברת" יהודית הנדל

94 פרק ראשון עם הסיפור "אנשים אחרים הם" היתה לי, אגב, אפיזודה קטנה עם בן-גוריון . עבדתי אז בכנסת, ויום אחד הוא עבר עם הפמליה שלו במעבר הכנסת וראה אותי . הוא נעצר, חייך, חיוך של חיבה אפילו, ואמר : סיפור יפה מאוד, אבל אין לך כבר על מה לכתוב ? ושוב חייך, וגם עכשיו חיוך של חיבה אפילו, והלך . אחרי כמה צעדים סובב את הראש, עמד, נתן בי רגע ארוך את המבט הבן-גוריוני החד שלו, שוב סובב את הראש, והמשיך ללכת ( 195 ) . גם סיפור זה חזר וליווה כהד את הדיונים המחודשים בספר ( ובסיפור שהעניק לו את שמו ) לאחר צאת המהדורה החדשה . 52 מירון אף ציין כי "לא מן הנמנע כי 'בהשראת' ההסתייגות של בן-גוריון נגנז ספרה הראשון של יהודית הנדל מייד אחרי הופעתו" ( פז 2002 ) . הסיפור "אנשים אחרים הם", שגיבוריו רובן שפטל וחברו לייזר הם ניצולי שואה המגיעים לארץ ונשלחים מיד לגיוס ( גח"ל ) , אכן היה סיפור "אחר" . הביקורת עמדה אף היא ממרחק השנים על אחרותו המתבטאת לא רק בכך שהסיפור מציב במרכזו דמויות של "אחרים" ( ניצולי שואה, במקרה הזה ) אלא מפני שהוא מהפך את נקודת המבט : האנשים ה"אחרים", שכותרת הסיפור מתייחסת אליהם, אינם הגיבורים...  To the book