בגבולות הסביר: על חשיבות המחשבה האזרחית הסבירה במצבים ציבוריים קיצוניים יאיר אשכנזי

254 יאיר אשכנזי הציבורי . יותר מכול, נראה ששני המצבים שבהם התנהלה ישראל בשנה החולפת — ניסיון הפיכה משטרית משסע ומקטב ולאחריו מלחמה עקובה מדם שהחלה בטבח נורא ובחטיפת אזרחים — עומדים בקריטריונים של מצבי קיצון שבהם הכול נשמע ונראה בלתי סביר, מופרך ולא רציונלי . השופטת וילנר אומנם ציטטה בפסק דינה מדברי השופט סולברג שלפיהם "הראוי הריהו תלוי בעיני המתבונן [ . . . ] מה שנתפס בעיני האחד כבלתי-סביר באופן קיצוני, נחזה בעיני חברו כסביר וראוי", 3 אולם את המראות והקולות שאזרחיות ואזרחי ישראל נחשפו אליהם בשנה החולפת קשה להגדיר כ"סבירים" ולא כל שכן כ"ראויים" אפילו מתוך פוזיציות פוליטיות כאלה או אחרות . דווקא בשל כך חשובה כל כך בפרט בעת הזאת מידה ניכרת של סבירות במובנה הפשוט — מתינות ושיקול דעת מאוזן במחשבה, בתגובה ובפעולה — מצד האזרחים אל מול ההתרחשויות הקשות . אחת התופעות הלא סבירות שבלטו בתקופת חקיקת מהלכי ההפיכה המשטרית הייתה קעקוע עיקש של מעמדם של שומרי הסף באשר הם — שופטים, יועצים משפטיים, גורמי מקצוע שונים בשירות הציבורי ועוד — וניסיונות מתמשכים לערער את אמון הציבור בהם . בייחוד זכורות הישיבות ...  To the book