המחר החוקתי החדש של הכרזת העצמאות דינה זילבר

152 דינה זילבר המשפט העליון, מי שדנו בהיבט הזה בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות, 2 לשאלת "היום שאחרי" בהקשר של מעמדה הנורמטיבי של הכרזת העצמאות מכאן ולהבא ושל השפעת התשובות השונות על סיכויי הייצוב של הגזרה המשטרית מזה ועל אפיון דמותה של המדינה מזה . לדידי, הכרזת העצמאות היא טקסט מכונן . במרוצת השנים אני מוצאת את עצמי שבה וכותבת עליה, 3 מגלה בה בכל פעם פנים חדשות . פסק הדין בעניין החוק לביטול עילת הסבירות מאפשר לי לשוב ולהתבונן במסמך הזה, שהכול בו . מסמך זה הוא גם הצופן לסרטוט קווי המתאר הנכונים בעיניי להסדרה מחודשת ומדויקת יותר של היחסים בין הכנסת, בשני כובעיה — רשות מכוננת ורשות מחוקקת — לבין הרשות השופטת, יחסים שהגיעו לשפל עם חקיקת תיקון מס' 3 לחוק-יסוד : השפיטה . לאורך השנים ניתנו פרשנויות שונות בפסיקה ובקרב המלומדים למעמדה של הכרזת העצמאות . יש שראו בה מסמך המבטא את "חזון העם" ואת "האני מאמין" שלו, אבל לא כחוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים למיניהם או ביטולם ; יש שראו בה בסיס לפרשנותם של דברי חקיקה שטעונים פירוש ותו לא . היו שהשאירו בצריך עיון את השאלה אם...  To the book