|
|
14 מחקר מדיניות 198 | חופש המחאה וחופש ההפגנה — עתיד דמוקרטי לשריד מנדטורי ? לקונצנזוס — מי שהפוליטיקה הדמוקרטית הממוסדת, המבוססת על עקרון הכרעת הרוב, עלולה להשתיק . ראוי שהשלטון והתרבות הפוליטית יעודדו את הציבור להביע את עמדותיו על ההתנהלות השלטונית בדרכים מגוונות, ובכלל זה בדרך של מחאות, מן הטעם שהפגנות משקפות את הלכי הרוח של הקבוצות המרכיבות את הפסיפס החברתי . האזרח, בלשונו של השופט אגרנט, "הוא היודע כאשר 'הנעל לוחצת יותר מדי' והיכן מקום הלחיצה" . 6 במיוחד, מחאות והפגנות עשויות להציף לפני הגורמים הפוליטיים ולפני הציבור עוולות, דאגות או אינטרסים שאינם זוכים לתשומת לב מספקת במערכת הפוליטית . כפי שציין חמי בן נון : "כל שלטון ( ואזרחי המדינה ) יֵצאו נשכרים מקיומם של אזרחים אחראיים, אם ישתמש השלטון במחאתם ככלי בקרה עבורו וידון ברצינות בטענות שהם מעלים נגדו" . 7 יתר על כן, ההפגנה היא מנגנון ונטילציה או קתרזיס שדרכו ניתן לנקז החוצה בדרכי שלום רגשות של תסכול ומורת רוח, קיפוח ואפליה . הגבלה של הזכות עשויה להביא לגאות של רגשות שליליים, ובכך להעלות את הסיכויים להתפרצות אלימה, שתהיה משום איום מ...
To the book |
|
|