פרק ה על הטריבונט

האמנה החברתית 169 ולא היה בעל סמכויות שיפוט . טריבונט שהתבונה ממתנת את פעילותו הוא המִשען החזק ביותר של מבנה שלטוני טוב ; אולם מרגע שיש לו כוח עודֵף , ולוּ מעט , הוא מהפֵך הכול . החולשה איננה מטבעו , ואם הוא בכלל 362 משהו , הרי זה תמיד במידה הראויה . הוא מתנוון לכלל עריצות כאשר הוא עושק את תפקידה של הרשות המבצעת שאין הוא ] אמור להיות [ אלא הממתן שלה , וכאשר הוא מפיק חוקים שהוא אמור רק לגונן עליהם ] = להבטיח את ביצועם [ . כוחם העצום של האפוֹרים , שלא הייתה בו סכנה כל עוד נשמרו בספרטה מידות – המוסר , האיץ את השחתתה כאשר החל תהליך ההתדרדרות . את דמו של אַגיס שנשחט בידי הטיראנים 363 נקם יורשו ; כך שגם פשעם וגם עונשם של האפורים זירזוהאלה 364 הייתה ספרטהאת אובדן הרפובליקה הזאת , ואחרי קלֵאומנס כקליפת השום . רומא עברה מן העולם באותה דרך , וכוחם המוגזם של הטריבונים , שנעשק – שלא – בדין בהדרגה ] מרשויות אחרות [ , שימש לבסוף , בעזרת חוקים שנועדו להבטחת החירות , לביצור שלטונם של הקיסרים שהביאו חורבן על רומא . באשר ל " מועצת העשרה " בוונציה : זהו טריבונל שידיו מָלאו דמים , המהלך אימים על הפטריקים וה...  To the book