פרק ח על העם

האמנה החברתית 89 קיבלו אותם עליהן לזמן קצר ביותר במהלך ההיסטוריה שלהן . העמים , כמוהם כבני האדם , אינם נוחים להישמע אלא בעודם רכים לימים , ובהזדקנם הם נעשים ללא תקנה ; משהמנהגים מתבססים והדעות הקדומות מכות שורש , הרצון לתקנם הוא מסוכן וחסר תועלת ; העם אינו יכול לסבול אפילו שייגעו במגרעותיו מתוך כוונה לשרשן , בדומה לחולים אווילים ונרפים הנתקפים צמרמורת למראה רופא . אלא שכמו במחלות מסוימות המבלבלות את מוחותיהם של בני אדם ומשכיחות מהם את זכר העבר , יש לעתים בהיסטוריה 123 גורמות אצלשל מדינות תקופות סוערות , שבהן התהפוכות העמים למה שמשברים מסוימים מחוללים אצל היחידים : אצל אלה אימת העבר משכיחה את העבר , ואילו המדינה , הגועשת ממלחמות אזרחים , נולדת — אם אפשר לומר כך — מאפרהּ ומחדשת את כוחות נעוריה בהימלטה מזרועות המוות . כזאת הייתה ספרטה 124 כאלובזמנו של ליקורגוס , כזאת הייתה רומא לאחר הטרקווינים ; היו בין המדינות הקרובות לנו הולנד ושווייץ לאחר גירוש העריצים מקִרבן . אך אירועים כאלה נדירים הם ; אין אלו אלא יוצאים מן הכלל שהסיבה להם מצויה תמיד במבנה הייחודי של המדינה . אף לא ייתכן שאירועים כאל...  To the book