פרק ד על גבולות השלטון הריבוני

האמנה החברתית 75 אבל מלבד האישיות הציבורית , עלינו להתבונן באישויות הפרטיות שמהן היא מורכבת , ושחייהן וחירותן אינם תלויים בה באופן טבעי . מדובר אפוא בהבחנה ברורה בין זכויות האזרחים * ובין החובות שעל האזרחים למלא בתור נתינים , וזכויות הריבון , לבין הזכות הטבעית שהם אמורים ליהנות ממנה בתור בני אדם . מוסכם שכל מה שאיש – איש מנכֵּר מעוצמתו , מנכסיו ומחירותו במסגרת האמנה החברתית , הרי זה רק את החלק מעוצמתו , מנכסיו ומחירותו שיש לו חשיבות לקהילה ] לציבור [ , אך יש להסכים גם 87 מה חשוב ומה אינו חשוב . שהריבון הוא היחיד הדן כל השירותים שיש ביד האזרח לתת למדינה , הוא חייב לתיתם לה משאך דורש זאת ממנו הריבון ; אך הריבון מצדו אינו יכול להטיל על הנתינים שום חובה שאין בה תועלת לקהילה ; אין הוא יכול אפילו לרצות בכך , שכן לפי חוק התבונה , דבר אינו נעשה ללא סיבה , ממש כמו לפי חוק הטבע . המחויבויות הקושרות אותנו אל הגוף החברתי אינן מחייבות אלא משום שהן הדדיות , וטבען הוא כזה שבְּמַלא אותן אדם , לא ניתן לו לפעול למען הזולת מבלי לפעול למען עצמו . מדוע הרצון הכללי צודק תמיד , ומדוע הכול רוצים תמיד את אושרו ש...  To the book