|
|
מהותיים ( למשל ארגון בירוקרטי בסביבה המשתנה במהירות מצריך ליצור תאים אורגניים כדי לשרוד ) . לסיכום, חשיבה עיצובית על הארכיטקטורה של הארגון מביאה בחשבון משתנים מגוונים שיכולות להיות ביניהן סתירות . הנדסת האנוש ( מגבלת היכולות הפיזיות של האדם ) , מגבלות קוגניטיביות שלו ( היכולות להכיל ידע והצורך בהתמחות ) , מידת ההשפעה המוגבלת שלו ( span of control ) , ומבנה האישיות שלו ( הצורך לשלוט והפחד מאנרכיה ) מתנגשים עם הפיצוליות הנדרשת מתוך התהליך הטכנולוגי ( "תחנות עבודה" לארוך שרשרת הערך ) , המתח בין פיצוליות לשילוביות ( differentiation and integration ) , מגוון המומחיות המקצועיות הנדרשות על בסיס התפתחות הידע, הקירבה או הריחוק הגיאוגרפי ( בתלות בעזרים טכנולוגיים לגישור על פערי מרחק וזמן ) , והתמך שיכולים לספק עזרי קבלת ההחלטות ( אינטליגנציה מלאכותית וניתוחי big data ) , הממשקים בין כל הללו תורמים למורכבות תהליך העיצוב הארגוני . הבניה מיועדת להסדרה, אך מידת ההסדרה הנדרשת קשורה ברמת המורכבות שכדאי להשאיר בארגון . זאת מוערכת על בסיס מערכת יחסי הגומלין בין רמת המורכבות הפנים‑‑ארגונית אל זו שמחוץ לא...
To the book |
|
|