|
|
221 על הביתי והאלביתי פרציבורי שאלת החציצה בין הפרטי לשאינו פרטי היא משמעותית ומורכבת בהתייחס לבית בכלל ולבית בקיבוץ בפרט . קירות הבית המודרני מייצגים קו מפריד בין הפנים לחוץ כמרחב המקדש את ערך הפרטיות, שאמור להיות בלתי נגיש לחדירה מבחוץ . בחינת הבית בקיבוץ בהקשר של הבחנה בין הפרטי לציבורי מרחיבה את תפיסתו כמרחב מובנה חברתית ופוליטית . קירות הבית מהווים ממברנה חדירה של חומרים, תכנים והשפעות בשני הכיוונים : מבחוץ פנימה ולהיפך . מתקיימת זליגה בין המרחב הפרטי לציבורי, אשר הופכת את המרחב הפרטי לפרטי-לכאורה, ואת הציבורי לציבורי-לכאורה . המרחב הציבורי בקיבוץ מיועד לשימושם של כלל המתגוררים בו . הוא מיועד להם, ולהם בלבד . הקיבוצים מוקפים בגדר, והכניסה אליהם בדרך כלל סגורה בשער חשמלי שלעיתים מלווה בשומר . זרים אינם מוזמנים להשתמש במרחב זה ללא הזמנה . כך הופכים אזורים אלו לציבוריים לכאורה . מנגד, מרחב בית המגורים, שגם במקומות אחרים אמנם חדיר לעיתים ואיננו סגור הרמטית, עשוי להיות פרוץ בקיבוצים . מכיוון שהבית מלכתחילה איננו רכושו של הגר בו, הקהילה רשאית לקבל החלטות ביחס למבנה ולבחירת דייריו, ולעית...
To the book |
|
|