|
|
32 סיגל עדן אלמוגי לביתו כמשפיע על גיבוש המבנה הנפשי ועל ההתפתחות הנפשית . הבית עצמו, כמרחב פיזי, ממעט להופיע כ"אובייקט" משמעותי בתיאוריה . הוא מסתתר באופן סימבולי בדימויים המתייחסים לדיאדה אם-תינוק . בהמשך לתיאוריה שלפיה האובייקטים ההוריים הופכים במהלך ההתפתחות ל"אובייקטים מופנמים", אני מציעה לבחון את מקומו של הבית הפיזי כהרחבה של אובייקטים אלו . כלומר, להתייחס אל הבית כאל אובייקט המתקיים תוך תהליך מתמשך של הבניה הדדית, של הבית ושל הגרים בו . תהליך זה מתקיים באופן מודע ולא מודע לאורך החיים . מושג המרחב נידון בפסיכואנליזה בהקשרים שונים . כותבים שונים עוסקים במרחב הפיזי, כמו גם במרחב הפנימי המטפורי, הצומח תוך דיאלוג עם זה החיצוני . פרויד ביסס את המודלים הנפשיים ( המודל הטופוגרפי והמודל הסטרוקטוראלי ) על דימויים מרחביים . הוא כותב ש"ההשערה שאימצנו בעבור מערכת נפשית התרחבה לתחום החלל" ( 196 : 1940 , Freud ) . התיאורטיקנים של יחסי האובייקט הרחיבו את ההתבוננות מהמעגל הפנימי של הלא מודע והדחפים, אל הקשר עם אובייקטים אנושיים בעולמו ובסביבתו של האדם . כך, האינטראקטיביות והאינטרסובייקטיביות של ...
To the book |
|
|