196 רן רון ואורית רוזנבליט בהתבוננות במודע ובבלתי מודע שעולים מסיפורי בראשית . תפיסת המוות במקרא וביהדות הפרושית שונה מאוד מזו של 187 תפיסה זו מקבלת את שאר תרבויות האזור, ויש בה גילוי חדש . המוות כדבר סופי, יוצרת הפרדה מוחלטת בין החיים למתים ואין בה 189 188 יותר מדתות אחרות,אמונה בדבר חיים אחרי המוות . היהדות, אימצה את ההפרדה בין החיים והמוות ואת ההכרה בסופיות החיים . תפיסה זו של הפרדה היא הגילוי הגדול של היהדות, אך מכיוון שקשה לאדם לשאת בהכרה כזו, נעשו בה פשרות ונוצרו בה בקעים . לדעתנו גילוי זה עומד בבסיס התפיסה של אל אחד שהוא חיצוני לאדם, והוא מעצב את תפיסת הקהילה ואת טקסיה . יש קשר בין מותו של אחר משמעותי לבין ידיעת המוות של עצמנו . שני אלה דומים, כיוון שבשניהם נפגשים עם המוות כחלק הכרחי מהחיים . האחר המשמעותי יכול להיות כל אחד שאנחנו פונים אליו באיזו בקשה, משאלה או פנטזיה כלשהי ; גם אויב או יריב יכול להיות אחר משמעותי, בתנאי שיש לו יחס כלשהו אלינו או שלנו יש יחס אליו . כאשר מת אדם שהיה לו קשר איתנו, משהו שמניע אותנו מת איתו, או מבקש תחליף . מותו של האחר מפגיש 187 . ראו משה גרנות, ה...
To the book