|
|
185 מבראשית עדי עד 173 הנער הגיע לגיל מצוות וכעתרבות במסיבה - מסיבת בר מצווה . הוא יכול להיחשב כחלק מהמניין, כחלק מחברת המבוגרים . ברמה האישית הוא מחויב לקיים את המצוות המוטלות על האב, ובהן הנחת תפילין . בשער זה נתמקד בעיקר בעלייה לתורה כאירוע ציבורי משמעותי, ובהנחת התפילין כאירוע אישי יומיומי . נפתח בסיפור אישי של רן שנכתב לאחר טקס העלייה לתורה של בתו הבכורה : השאלה הראשונה שעלתה בהקשר לאופן בו נחגוג את בת המצווה הייתה האם לקיים בכלל טקס ואיך . הדילמה העיקרית הייתה בנוגע לשאלה האם מסיבת בת המצווה היא שלנו ההורים, או של בתנו ? האם וכמה צריך לשאול אותה לרצונה וכמה להגיד את רצוננו ? במיוחד על רקע התרבות המקומית של מסיבות בת מצווה ללא טקסים, היה קשה לדון בנקודה זו, אבל הבנו שהטקס חשוב לנו ההורים, ולכן גם האמירה שלנו חשובה . מהרגע שהחלטנו, עברו רוב הוויכוחים לזירה שבין ההורים ולדיונים בינינו לבין מי שבחרנו שיוביל את הטקס והלימוד . לא כל הוויכוחים והדיונים הסתיימו בהסכמה, ובחלק מהמקרים היינו צריכים להתפשר . הפשרה בינינו ההורים, וגם בין רצונותינו לרצונותיה של בתנו, הייתה אולי הדבר המלמד ביות...
To the book |
|
|