דוגמת מורה נבוכים, חסידות, מוסר, וקוֹנטרֵסים של שו"ת . כל מה שנעשה במסגרת כללית של יראת שמיים ועוסק באופן תיאולוגי בחומרים שניתנו, לפי האמונה, על ידי הקב"ה - הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה - כל זה "גופי תורה" . במושג "תורה שבעל פה" נכללים משנה וגמרא, הלכה ואגדה, והפרשנויות שניתנו להן במהלך הדורות . המשנה היא הלכות תורה שבעל פה, שנכתבו כפי שהן על ידי רבי יהודה הנשיא, ללא דיון . הגמרא היא דיוני התנאים והאמוראים על המשנה, המנסים לבסס כל הלכה במשנה - על מה היא נסמכת, מאיזה פסוק היא נלמדת וכו' - באמצעות קבוצת כלים הרמנויטיים שחז"ל עשו בהם שימוש, על מנת להסיק דינים שאינם כתובים במפורש או שביססו את העמדה שהיא ניתנה למשה בסיני והועברה בעל פה כמות שהיא . הלכה - המסקנה של הדיון בגמרא . כלומר, איזו דעה התקבלה ליישום בפועל . דיני הפוסקים נחשבים גם הם להלכה, למרות שהם עוסקים בתורה שבעל פה . בתלמוד, האגדתות וההלכות לא מופרדות . לפי הכלל הנהוג, "הלכה" היא כל דבר שיש לו נפקא מינא למעשה, להתנהגות, גם אם מדובר בסיפור . המילה "הלכה" כוללת גם את כל פסיקת ההלכה שאחרי הגמרא, מתוך השאלות המקומיות המתחדשות ...
To the book