|
|
בשכונה מנומנמת ברמת גן, ובית הכנסת המדובר הוא בית כנסת בעל היסטוריה ציונית דתית ותיקה ואורייטציה דתית לאומית בורגנית . נשים שמכסות את הראש בכובע אלגנטי רק כשהן באות לתפילה, גברים בכיפות סרוגות . ב- ,2010 כשהגענו לשכונה היה נדיר לראות כיפה שחורה בבית הכנסת ופיאה בעזרת הנשים . היום לאחר ערבית של ליל שבת נשפכים אל הרחוב עוד ועוד כובעים 1 פיאות אופנתיות וחליפות מעזרת הגברים ובשבתות מיוחדות בעזרת נשים . המתפללים הוותיקים הלכו והתמעטו, אבל כל עוד 2 נשמר בית הכנסת נוהל ביד רמה על ידי הגבאי המיתולוגי ר' ש . הצביון המקורי שלו . אלא שלאט לאט הלך צביון זה ונחלש, ואני התחלתי להרגיש את תחושות ההדרה הידועות והמוכרות לי עד אימה . ראיתי את זה קורה בבית כנסת אחר בבני ברק . בית הכנסת היה שייך לציבור חובשי הכיפות הסרוגות שגרו בעבר בעיר . משהתמעטו אלו, קיבלו את בית הכנסת מתפללים חרדים יוצאי ישיבה חרדית מפורסמת . מאחר שהתפילה הישיבתית בכלל, ונוסח הישיבה הזו על ניגוניה בפרט היא הגרסא דינקותא שלי, צעדתי כמה שנים, בימים הנוראים, מרמת גן לבית הכנסת הזה . בשנה הראשונה עוד נשארה המחיצה הנמוכה עם הווילון המחורר מ...
To the book |
|
|