אי ־צדק פרטי הוא אי־ צדק ציבורי: הקדמה מאת תמר אלאור

של נשים לעטות חיג'אב ? לערוך מילת נשים ? לשבת באחורי האוטובוס ? לרחוץ במעיין בשעות ייעודיות ? המתח בין הגישות הליברליות למהותניות או הפוסט-קולוניאליות מייצר לא פעם מבוכה, ומעכב קריאות ברורות להתערבות החוק או המדינה . להבדיל מהססנות זו, קולה של מחברת הספר שלפניכם ברור . היא אומרת : כן . צריך להתערב . המדינה אינה ניטרלית ; היא שותפה מרכזית בכינון אי-הצדק הזה . על המדינה לקחת אחריות על מצבים שכאלה ולהתערב, גם אם אופייה המדויק של ההתערבות לא לגמרי ברור . זהו טיעון חשוב, המצטרף למחקר קודם של רידר אינדורסקי שעסק באי-יכולתן של נשים להיבחר למפלגות חרדיות . שינוי קטן-גדול הספר מתאר מהלך חתרני ואוונגרדי של קבוצה קטנה של נשים חרדיות הלומדות גמרא "על הסדר" . מקרה מבחן מוגבל שכזה מזמין שאלות הנוגעות לכושר ההשפעה של השוליים על המרכז, ומכאן גם ליכולות ההיקש של מקרה מבחן זה לגבי הכלל . מדברי המרואיינות עולות תובנות רבות, אותם מפענחת החוקרת באופן קשוב ומבריק באמצעות הכלים התיאורטיים שהיא מגייסת . יתכן שהמרכזית בתובנות אלו היא ההצבעה על הכוח הלא-מבוטל של שינוי קטן ועקרוני . בחברה החרדית לא מתחוללים שינו...  To the book