|
|
208 רוני נאור-חפרי לא היה די לאסקטים בגרימת כאב לעצמי גרידא לשם החיקוי את האל, כפי שעולה ממחקרים אחרים בנושא . אלא שלמי שגרמו כאב לעצמם היה צורך במידה מסוימת של כאב כביטוי למידה דומה של אהבה . קטגוריית המידה, שמשמשת בסיס לאישוש כמה מהטיעונים המרכזיים, מוסיפה נקודת מבט לשיח העוסק באלימות אלוהית ובאהבה האלימה של האל כלפי בני האדם . הקטגוריה משתלבת בנוסחת הכאב והאהבה, ומובילה למסקנה חדשה בדבר מידת הכאב הדרושה כדי לחקות את האל . למי שגרמו לעצמם כאב היה צורך במידה מסוימת של כאב : לא יותר, בדומה למרטירים, אך לא פחות, בדומה לאסקטים שלא הצטיינו . היה להם צורך במידה נכונה של כאב, מידת הדם, כדי לבטא את המידה הנכונה של אהבה לאל . העמידה על חשיבות ומשמעות קטגוריית המידה ועל מידת הכאב היא אחת מתרומותיו של חיבור זה לשדה המחקרי, בהן גם פיתוח הטיעון המופיע בספרות לפיו הדם הוא ייצוג של אהבה וחוק . הדם הוא ייצוג של האהבה במובן האנידג'רי, עם החזרה על טקס הסעודה האחרונה והשתייה מהדם, המסמלת את האהבה במסגרת השייכות לאותה קהילת דם . אך הדם הוא גם ייצוג פיזי, אונטי, במציאות, של מידת הכאב הנכונה, ובהמשך לכך, ...
To the book |
|
|