דורות

יקומים מקבילים 470 פי רוב אחרי שהתבסס כבר איזה הווי מיתולוגי והקהילה כבר סיימה את שלב ההקמה, השלב הכי הרפתקני, מסעיר ונועז, ונכנסה לשגרת חיים . הם חשים היטב שהתחוללה כאן אקסטזה אברהמית, שהיא טבועה עמוק ברקמות של משתתפיה, מחברת ביניהם בקוריה המסתוריים והחזקים, ושלהם אין חלק בה . קהילות רבות דואגות לשמר ולפתח את האקסטטיות שלהן ולהעבירה לדורות הבאים, ועדיין, האקסטזה של יצירת יש מאין היא תמיד חד – פעמית וחד – דורית . היצחקים יודעים שמוטל עליהם להיות המשמרים, נושאי הלפיד או המפתח, בעיקר בכוח הזדהותם ורצונם, זוהי גבורתם . לכן הם מגזימים לפעמים . כשהחוויה המכוננת לא זורמת לך בדם, את לא יכולה להסתמך עליה בנינוחות אברהמית כסופת שיער ומנוסה, יש יותר צורך בכללים ובהתמדה, יש פחות מקום לספונטניות, קשה יותר לדייק . אנשי יעקב הם דור הפסטיבלים והשערוריות . כשהקהילה כבר יציבה ומוכיחה את עצמה אפשר לשחרר את רסן הסקרנות והספקנות, הן כבר פחות מאיימות עכשיו על שלום הקהילה . כמו יעקב שהיה לו גנון שלם של צאצאים קפריזיים, כך מרשים לעצמם היעקבים להשתלח בזמן ובמרחב, להתרבות בלי חשבון, לראות בקהילה על נכסיה ושירו...  To the book