מורשת קרב

פרק חמישי : דם, אדם, אדמה 383 מהופנטת שבקושי מבינה את המציאות או את האנגלית שלהם העמוסה בסלנג שלא מלמדים בחמש יחידות בגבעתיים . לשום תיאטרון לא היה סיכוי להתחרות בפיקסי, וחלום בית הספר למשחק נגוז בן – רגע כמו הערפל שאפף אותי לפני שפגשתי את הדונגז, לפני שגיליתי את השער לעולם האחר שחיפשתי תמיד, זה שהיה ההיפך של כל כך הרבה דברים . עד אז כמעט לא יצא לי לפגוש מקרוב תרבות אלטרנטיבית . המעט שהכרתי היה בעיקר עידן המוזיקה האלקטרונית שהפציע זה כבר אך לא היה פוליטי . הייתי כמו קלוד שפוגש את החבורה בפארק ב"שיער", אבל החבורה הזאת לא היתה בעניין של סתם להיזרק ולהתמסטל ( אם כי הם בהחלט הצטיינו גם בזה ) , הם היו אקטיביסטים בעלי חזון ומטרה . אף פעם קודם לכן לא הייתי חלק מקבוצה עם חזון ומטרה . לא הכרתי את מלאכות הנדודים והמחנות כגון בניית מחסות ביער מענפים ויריעות, טיפול באש, בישול שטח, ליקוט מזון פג תוקף ( טוב וטעים לגמרי ! ) מפחי אשפה של סופרמרקטים, או נהיגה בוואנים רעועים של טרוולרז . המרדנות הבריטית היא עסיסית, קוצנית, סקסית וחשוכת מרפא . בתרבות כל כך שמרנית, הזעם חיוני . הוא יודע להתגלם בכל מיני מו...  To the book