בית פיות – הקרקס האנרכו־אקו־מוזיקלי בהסבה, או: בסוף את נשארת עם כלים וספונג'ה

יקומים מקבילים 372 פיות שהוזמנו לארוחת צהריים . פתאום המסע שלי סיפק סיבה למסיבה וחן העלומים שפע גם בזכותי, הרגשתי חשובה . סבב של תשואות וחיבוקים הרעים בכל פעם שהופיע מישהו מעבר למסך העלווה העוטף את המרפסת בדרום תל אביב, ושוב היה צריך לומר שאני במסע ואנחנו מוקלטים . השותף של ג'ינג' מקים גינות מאכל . החצר הקטנה שלהם ירוקה, דחוסה בפפיות ובמטפסים, ואפשר בקלות לדמיין שאנחנו באיזו חוות פרמקלצ'ר באגן האמזונס . מצטופפים במרפסת, מתלטפים, תלתלים כלבים וצחוקים . נערת הקרקס מופיעה בפתח עם חישוקים תלויים על גופה באלכסון . היא מנצלת את המרחב המצומצם לתרגולים קטנים ומאופקים . למרות מספר המשתתפים ההולך וגדל השיחה נשארת ממוקדת וקשובה . איש לא קוטע או מתפרץ, הדיבור נינוח וחשוף . אין שום ערעור על המנהיגות האוהבת של ג'ינג', אין מתחים . בית פיות הפיזי היה קיים במשך ארבע שנים, בכמה דירות שונות . ג'ינג' סגרה אותו לפני חודשיים אבל היא לא מדברת עליו בזמן עבר . נמאס לה מהמאמץ הכלכלי להחזיק אותו, נמאס לה מכלים בכיור, מאוכלי חינם, מגיוס אנשים, מ"המורה, הוא הציק לי", מהשכנים העוינים בגלל הרעש וטיילת ההמונים . המטר...  To the book