החווה

פרק חמישי : דם, אדם, אדמה 367 ובני נוער שהגיעו להתנסות לא הבינו למה הם תקועים פה עם הזקנים האלה ואיפה כל החבר'ה . לבסוף הצלחנו בכל זאת לצבור מוניטין ושמֵנו התחיל לעבור מפה לאוזן . למזלנו ולמזלם של רבים אחרים, שירות לאומי הפך להיות חלופה נרחבת ומקובלת לשירות צבאי, ויש הרבה ביקוש לשירות, עד שאפילו אנחנו, המדשדשים בסוף התור, קיבלנו תקנים . בנות ובני השירות הלאומי הצילו אותנו . אנחנו כבר לא מאבדים ערוגות לעשבייה וחשוב מכך : התגבשה אצלנו סוף – סוף קהילה מרפאת יציבה ואטרקטיבית . כל נערה שמגיעה להציץ קולטת מיד כמה צחוקים, אחריות, מוסר עבודה ואחיות ואחים גדולים ומגניבים יש פה, חבורה רעננה כמו יבול ברוקולי ראשון שנקטף בגשם . התענגותי על אהבתי לעובדי החווה כולם היא התגמול על מאבק ההישרדות הבודד של עסק חברתי בישראל של היום . החווה היא מקום עבודה בשכר, לא מוסד טיפולי או חינוכי . חלק מהנערים איבדו אמון בעולם המבוגרים . המבוגרים המנומנמים האלה, האטומים והמנותקים, שכל הדברים האמיתיים מתרחשים מאחורי גבם . אבל לנו יש איתם זמן איכות יותר מכל עובדת סוציאלית או פסיכולוג ולהם יש הרבה סודות . נשירה מבית הספ...  To the book