|
|
פרק חמישי : דם, אדם, אדמה 341 שהוצע להם כדי להיפגש עם ארבעה פלסטינים ויהודים, פעילים של "לוחמים לשלום" . ידידי שאל את חברי הקבוצה אם דנו היטב בסכנות, במתח הנפשי ובהשלכות החברתיות, הסביבתיות הפוליטיות, האסתטיות והאתיות של חיים בהתנחלות, בהשוואה לחזון ההרמוני של אנסטסיה . חלק מחברי הקבוצה נבוכו ושאלו מה זה התנחלות . השאיפה לאורח חיים אקולוגי הפכה לקלף מתעתע במקום המטורף הזה . כל מיני כוחות שולפים אותו, מושכים אותו לכאן ולכאן, מתיימרים ומנכסים אותו במידה זו או אחרת של צדק, ולא ברור למי יש את המנדט לקבוע מהו . משווקי שכונות יוקרה וקופירייטרים כבר למדו לנצל את הניחוח האליטיסטי האופף אותו . כל מיני קהילות מכנות את עצמן "אקולוגיות" במידה זו או אחרת . השימוש חסר ההבחנה בביטוי תורם מצד אחד לדילולו עד כדי חוסר משמעות ( אנחנו קהילה אקולוגית ! אנחנו משליכים בקבוקי פלסטיק למיחזורית ! ) ומצד שני, ממצב אותו כמאפיין של אורח חיים רדיקלי שאינו נגיש להמונים ועשוי ליצור ניכור . רבים כבר חשים סוף – סוף שעדינות כלפי הסביבה היא צו השעה בארצנו הצפופה בעלת ההרגלים המגונים והמזיקים, אבל השיח כאן בור וטעון לעייפ...
To the book |
|
|