|
|
פרק חמישי : דם, אדם, אדמה 327 פעמים לעבודה במטבח כי זה נחמד, אבל גם כדי לנצל את ההזדמנות לכרסם קצת זנבות של גזר ונתחוני כרובית טרייה לפני כל הטרארם של הארוחה . שם פגשתי את החבורה הישראלית שתיזום ותפיק זמן קצר אחר כך את הריינבואו הישראלי הראשון, או אולי השני, בפארן, ושקומץ חברים שלה יתיישבו קצת אחר כך ב"אדמה" . לא ידעתי שיש אותם, מיד נצמדתי אליהם כמו שישראלים צעירים דבקים זה בזה בחוץ לארץ, וכמובן נמצא לי מקום באחד האוהלים שלהם . פתאום עברית, אחרי כל המבטאים הבריטיים והסלנג המתעתע, הזעם, המשטרה . מצאתי בהם חוט מקשר בין מולדתי המשמימה לבין המחתרת הבריטית על כל נוצותיה, שופרותיה וקריאות הקרב שלה . הם לא היו טרודים בפוליטיקה או במאבקים סביבתיים, אבל הרבו לעסוק במוזיקה, במלאכות יד, בחיים טבעיים ופשוטים ובתזונה כמו אחיהם האירופים לשבט . עקבתי אחריהם קצת גם בארץ . הגעתי לכל מיני מפגשים וגם לזה שהתקיים באדמה בחורף, מיד אחרי שנרכשה אדמתה . אני זוכרת בעיקר טרשים וסירה קוצנית, עצים ספורים, מגומדים ומעונים מרעיית יתר . רוח קרה וחזקה בלילה . הצטופפנו סביב מדורה, ניסינו לנגן ולשיר אבל הרוח חטפה את הצ...
To the book |
|
|