מבוא ] 12 ] מתייחס בקיצור גם להיבט הדתי-מוסדי של ישראל . סקירה קצרה של מוסדות הפולחן וסגל הפולחן, כולל תפקידיהם ( דה"א ו, טז-יז, לג-לד ; ט, יט-לד ) , מניחה את היסודות להיבט זה בתיאור ההיסטורי שבהמשך . בהבדל מהתיאור ההיסטורי, יש במבוא השתקפות של מצב סטטי, המוצג בעיקר ברשימות יחס ורשימות גיאוגרפיות, ולא ברישום של שרשרת אירועים רצופה על קו הזמן . אפילו במקרים המעטים שבהם המבוא מציג אירועים, הם נועדים להדגים ולקדם את תיאור המצב הסטטי . בקווים כלליים המבוא בנוי משלושה חלקים ונספח : ( 1 ) סקירת יוחסין מאדם הראשון עד שנים-עשר בני יעקב / ישראל ( א, א – ב, ב ) ( 2 ) עם ישראל לשבטיו ( ב, ג – ט, א ) ( 3 ) רשימת תושבי ירושלים ( ט, ב-לח ) ( 4 ) נספח המציג את היוחסין של בית שאול כהקדמה לתיאור ההיסטורי ( ט, לט-מד ) היחידה הראשונה ( א, א – ב, ב ) בנויה על פי עיקרון היסטוריוגרפי ברור . היא מציגה את המסגרת הגנאלוגית של האנושות, שבתוכה משולב עם ישראל, ומובילה את קו היוחסין מאדם הראשון עד יעקב ובניו כתהליך של ברירה . ההתפתחות הגנאלוגית מוצגת באמצעות ענפים ראשיים ומשניים . תחילה מוצגים הענפים המשניים, כאיל...
To the book