ניאו־ליברליזם וההיגיון הטריטוריאלי של הקפיטליזם הישראלי

68 מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל : כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר ההון על חשבון שכר העובדים, אלא היא רואה בו קונפיגורציה חדשה המשלבת את צורות ההיגיון הכלכלי והטריטוריאלי . גישות מקובלות של לאומיות כלכלית גורסות כי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה האינטרסים הלאומיים — ההיגיון הטריטוריאלי — היו דומיננטיים יותר והכפיפו אליהם את כוחות השוק, ואילו בעידן הניאו-ליברלי ההיגיון הכלכלי נעשה דומיננטי יותר מההיגיון הטריטוריאלי . הגישה המוצעת כאן מסבירה את תהליכי הליברליזציה כתוצאה של ההיגיון הטריטוריאלי ושל השאיפה של המדינה להגדיל את עוצמתה בתנאים בינלאומיים משתנים . מורכבות זו באה לידי ביטוי, למשל, בהתגבשות של משטרים ניאו-ליברליים לא ליברליים ( Hendrikse 2018 ; illiberal neoliberalism ) , כלומר באימוץ של פרקטיקות ניאו-ליברליות בידי משטרים פופוליסטיים וסמכותניים ( Pogany 2018 ; Scheiring and Szombati 2020 ) . בארצות הברית מגמה זו מתבטאת בהצדקה של מדיניות הסחר החופשי הן על יסוד עקרונות ליברליים הן על יסוד אינטרסים מדינתיים . עבור השמרנים, כותב אדם הרמס, "סחר חופשי נתפס כאמצעי להגברת העוצמה האמריקנית...  To the book