פרק שני: השמות שלי

קש בדרכו לאורך השמים, כי זה כמובן המקום שבו אלים עושים את דרכם . לפי המסופר, אני השביל של הקש מציל החיים . הסיפור הזה נגע כל כך ללִבִּי שאפילו לא לעגתי להם על שחשבו שהחורף שלהם היה קר, אף על פי שהוא היה חם במאות מעלות יותר משאר היקום . מעברו האחר של קו המשווה שלכם, בני עם קויסאן ( Khoisan ) מדרום אפריקה סיפרו על נערה צעירה שחיה מתחת לשמים שחורים כזפת . לילה אחד, אחרי שרקדה סביב מדורה, היא הרגישה רעב, ולא היה אור שיאפשר לה למצוא את דרכה הביתה לארוחת הערב . אבל הדמויות הטובות ביותר בכל סיפור אנושי הן מלאות תושייה וכושר המצאה ; ואכן, היא העיפה את הגחלים מהמדורה על פני השמים כדי שיאירו את דרכה הביתה . עוד מעשה אלטרואיסטי מצדי, גם אם לא מתוכנן : לספק אור די הצורך כך שתוכלו לראות כאשר השמש שלכם לא נמצאת בסביבה . אם כי טכנית, מאחר שהשמש שלכם היא חלק ממני, אני מספקת לכם אור בנדיבותי, כל הזמן . כמה בני אדם מצפון אירופה קוראים לי "שביל הציפורים" או "דרך הציפורים", אחרי שהבחינו כי הציפורים שלהם עפות בעקבותי כאשר הן נודדות דרומה בעונת הסתיו . כן, ככה זה, אני עוזרת לא רק לבני 1 הזוהר שלי היה השראה ...  To the book